8.7.2019

צעצוע של סיפור 4 (ביקורת סרט)

השבוע לקחתי את הילדים לראות את הסרט החדש מאולפני דיסני ופיקסאר – "צעצוע של סיפור 4". קצת רקע על הסדרה למי שלא מכיר או שכח. "צעצוע של סיפור" יצא בשנת 1995, והיווה פריצת דרך בתחום הגרפיקה הממוחשבת. זה הסרט הארוך הראשון שנעשה כולו בגרפיקה ממוחשבת. מאות מחשבים עבדו במשך מליון שעות מחשב כדי לצייר את כל הסרט. בנימה האישית, אחרי שראיתי את הסרט הזה בזמנו בקולנוע החלטתי שגרפיקה ממוחשבת זה התחום שאני רוצה ללמוד. וזה באמת מה שקרה (יש לי תואר שני במדעי המחשב עם התמחות בגרפיקה ממוחשבת).


מעבר לאנימציה הממוחשבת היפה, מדובר בסיפור של ילד והצעצועים שלו. כל הסרט מדבר על נקודת המבט של הצעצועים שבעצם יש להם נשמה וחיים משל עצמם, ואיך הם מתייחסים אחד לשני, לילד שלהם, וגם לצעצוע חדש שמגיע.
מהסרט השני והשלישי פחות התלהבתי, למרות שהם קיבלו הרבה תשבחות, והסרט השלישי היה אפילו מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.
עברו כבר 25 שנים מאז שיצא הסרט הראשון, ומאוד התרגשתי לראות עם הילדים שלי את הסרט הרביעי, גם כי אני מעריצה של הסדרה, וגם כי כאמור לסרט הראשון הייתה משמעות עבורי.

שיר הפתיחה של הסרט הרביעי זהה לשיר הפתיחה של הסרט הראשון, שזה כבר כיף ומעורר נוסטלגיה. בזמן שיר הפתיחה יש בעצם פלאשבקים בסגנון "בפרק הקודם בסדרה ...", בו מזכירים לנו איך הסרט הראשון התחיל ואיך הצעצועים עברו מהילד אנדי לילדה בוני, כשאנדי כבר גדל.

בסרט הרביעי השריף וודי מרגיש שערכו יורד והוא כבר לא מלך הצעצועים, כי בוני לרוב משחקת עם צעצועים אחרים. כשבוני יוצרת צעצוע חדש ממזלג פלסטיק חד פעמי וקוראת לו "מזלגוני", וודי מרגיש שתפקיד חייו הוא לשמור על מזלגוני שלא ילך לאיבוד כדי שבוני תהיה מאושרת. גם כשמזלגוני לא מבין איך הוא הפך ממזלג לצעצוע שקם לתחייה, וודי עוזר לו ומסביר לו את מקומו. כל החלק הזה של הסרט מאוד מצחיק, וגם אני בתור אימא הזדהיתי עם היצירות האלה שהילדים מביאים מהגן והן כל כך חשובות להם, למרות שמדובר סך הכל בדף מקושקש או במזלג שהדביקו לו רגליים.



כשמזלגוני כן הולך לאיבוד, וודי מקדיש את עצמו לחיפוש אחריו ורוצה יותר מכל להחזיר אותו לבוני. אבל אז הוא פוגש מחדש את רועת הכבשים מחרסינה, בו פיפ, אהובתו עוד מימי אנדי, שעכשיו היא צעצוע "אבוד" בלי ילד, אבל חיה את חייה בשמחה וכאשה חופשית, חזקה ומשוחררת. מסר פמיניסטי מעולה. לא לשכוח את שלושת הכבשים שלה כמובן, בשמות "נכס", "צאן" ו-"ברזל". תרגום גאוני וישראלי כל כך ...

וודי מתלבט בין האהבה הישנה שלו לרצון להיות נאמן לבוני, התלבטות שנפתרת רק בשניות האחרונות של הסרט. לא אגלה כדי לא להרוס ...



הסרט מוצג כמעט כולו מנקודת המבט של הצעצועים, ומדברים בו הרבה על האינטראקציה בין ילדים לצעצועים, על הרצון של הצעצועים להיות שייכים לילד, על הרצון של הילדים להחזיק צעצוע כנחמה או חפץ מעבר, וגם על ההבנה של הצעצועים שלעבור לילד אחר או למקום אחר זה חלק ממעגל החיים, וזה בסדר.

הסיבה העיקרית שלא אהבתי את הסרט השלישי הוא שהיה אלמנט קצת מפחיד בסרט, באופן שבו צעצועי הגן שאליו הגיעו החברים מנהלים את הגן. הרגיש קצת כמו דיקטטורה או כלא, לא משהו שלדעתי מתאים לילדים קטנים. ואכן גם בסרט הרביעי היה את האלמנט המפחיד / קריפי במעט. בובת הווינטג' גבי, שמחכה בחנות העתיקות שילדה תבחר בה ותשחק איתה, מביאה את הצד האפל של הצעצועים, כשהמשרתים שלה הם בובות אילמות בשם "בנסון" שמזכירות קצת סרטי אימה.



האמצעי שלי בן השמונה, אמר לי לקראת סוף הסרט שהוא מפחד, ואכן היה חלק אחד קצת מאיים בסרט שקשור לבובה גבי ולבנסונים שלה, אבל הוא נגמר יחסית מהר. היה אפשר  לדעתי לשכתב את החלק הזה ולעשות אותו קצת פחות קריפי. אבל בסופו של הדבר הילד נהנה מאד מהסרט והחלק הזה לא העיב על ההתרגשות.

אם מעניין אתכם לקרוא קצת על למה סרטי "צעצוע של סיפור" מתאימים גם למבוגרים, יש כאן מאמר יפה בנושא:

בלי להיכנס לספוילרים, הסוף של הסרט מרגש, לא לגמרי צפוי, ועשוי בצורה יפה. יש closure יפה של כל העלילות, וזה בהחלט יכול להיות הפרק האחרון בסדרה. מצד שני, אני גם רואה איך אפשר להרחיב ולעשות גם "צעצוע של סיפור 5" ...

מבחינה טכנית, הגרפיקה באיכות גבוהה (יותר מהסרטים הקודמים, בכל זאת עברו כמה שנים והתחום התפתח), ולמרות שבני האדם בסרט עדיין לא מוצגים בצורה ריאליסטית לגמרי, זה חלק מהקסם של הסרט. הצעצועים לעומת זאת מוצגים בצורה מושלמת, אפילו התסרוקת של הבובה גבי מושלמת וכל שערה בדיוק במקומה. השקיעו הרבה בדמויות.

הציון שלי: 9 כוכבים מתוך 10. למה 9 ולא 10? בגלל הקטע הקריפי לקראת הסוף.



ממליצה לכם לא לפספס את הקטעים הנוספים בזמן כותרות הסיום של הסרט. זה הרגע שכולם יוצאים מהקולנוע אבל אני תמיד נשארת לראות אם יש עוד קטעים. ובסרטי דיסני ופיקסאר הרבה פעמים יש עוד קטעים. אז לא לפספס. יש יותר מקטע אחד אז קצת סבלנות ... בהחלט שווה את זה.

לאיזה גילאים מתאים? התאים לי, ולבנים שלי בגילאים 12 ו- 8. אז מניחה שמתאים לכל גיל, למרות שלילדים ממש קטנים (גיל 4-5) אולי קצת פחות.

תגובה 1:

  1. גדול. עשיתי סקירה של מה מעניין הקיץ, זה בהחלט מפורט :)

    השבמחק