צוק מנרה

בחול המועד פסח נפשנו בצפון (כפי שכבר כתבתי בפוסט הקודם על הר החרמון). אנחנו אוהבים ללכת למקומות בהם יש אטרקציות לילדים, וכמעט בכל פעם שאנחנו בצפון אנחנו לא מוותרים על ביקור בצוק מנרה.

גם השנה נסענו לבקר במקום ולהנות מהנוף ומהאטרקציות.

האטרקציה המרכזית שהילדים שלי לא מוותרים עליה היא מגלשת ההרים. אומנם התור לא קצר, במיוחד בחול המועד, אבל הנסיעה שווה את ההמתנה. כשאני נוסעת עם הבן האמצעי שלי, הוא תמיד רוצה יותר מהר, אני רוצה יותר לאט, ובסוף הוא מנצח :-)

אחרי מגלשת ההרים אכלנו צהריים בפוד טראק המגניבה והחדשה של אגאדיר. אכלנו המבורגרים וצ'יפס וישבנו באזור הישיבה הנוח והמוצל שהקימו בצמוד. היה טעים ומרגיע.

משם הלכנו לנסיעה ברכבל, אבל ירדנו בתחנה האמצעית כדי לבדוק את אטרקציות האקסטרים שעוד לא ניסינו בפעמים הקודמות שלנו במקום.

הילדים טיפסו על קיר הטיפוס ומאוד נהנו. הם היו מאובטחים עם ריתמה, ולמרות שזה לא נראה קשה לטפס, זה כן דרש מהם קצת קואורדינציה, תכנון וכח. הם מאוד נהנו, והגדול שלי הצליח להגיע כמעט עד למעלה. הקיר בגובה 7 מטר!

אטרקציה נוספת בתחנה האמצעית היא חץ וקשת. יש לנו משחקי חץ וקשת מפלסטיק בבית, אבל כאן מדובר על חץ וקשת אמיתי. יש שני גדלים, לילדים ולמבוגרים, כך שכולם יכולים להתנסות בקליעה למטרה, כל אחד לפי גודלו. המדריך הסביר לנו איך משתמשים בחץ ובקשת, ולכל אחד מאיתנו היו 8 נסיונות לקלוע למטרה. זאת פעם ראשונה שאנחנו מנסים לירות חיצים למרחק כזה, וזה היה ממש כיף. הילדים הרגישו כמו רובין הוד, והיה קשה לסיים ולעבור הלאה :-)

עלינו למעלה לתחנה העליונה של הרכבל, שם כבר היתה רוח קרה (יש הפרשי טמפרטורה רציניים בין החלק העליון והתחתון של הרכבל). הנוף מקסים, רואים משם את הגולן ועמק החולה, ומרחוק גם את החרמון.

על הסיור ברכבת הצוק ויתרנו הפעם (כבר היינו בסיור בפעם הקודמת), אז הלכנו לראות את שביל הרגליים היחפות. זהו שביל קצר באורך 80 מטר ביער בו הולכים יחפים דרך חומרים שונים מהטבע כמו חול, חצץ, חלוקי נחל ואבני בזלת. בחלק מהמסלול יותר נעים ללכת (כמו בחול הורוד), חלק אחר היה קצת יותר אתגרי (כמו אבני הבזלת). חוויה לכפות הרגליים. אחרי הליכה במסלול מרגישים כאילו עשינו מסג' טוב לכפות הרגליים. השביל נבנה בשיתוף עם קק"ל והכניסה אליו חופשית.

ירדנו בחזרה ברכבל לתחנה התחתונה, שם הילדים קיפצו להם קצת בטרמפולינות. כל ילד על טרמפולינה, מחוזקים בריתמה מיוחדת, כך שאי אפשר ליפול ואפשר לעשות סלטות באויר בלי פחד.

נשארנו כמעט עד הסגירה של האתר, וחזרנו לצימר שלנו עייפים אך מרוצים. היה יום כיפי, ואני בטוחה שנחזור למקום גם בקיץ, כמו שאנו עושים כל שנה כמעט :-)